למה להתפלל לפי דבר אלוהים? מדריך מקראי לתפילת כתבי הקודש

מָבוֹא

תפילה היא אחת הזכויות הגדולות ביותר שאלוהים נתן לילדיו. באמצעות תפילה אנו סוגדים לו, מביעים את אהבתנו אליו, מתפללים עבור אחרים ומשתתפים בעבודתו עלי אדמות. עם זאת, מאמינים כנים רבים שואלים שאלה חשובה: "מדוע עליי להתפלל באמצעות כתבי הקודש? האם לא מספיק פשוט לדבר מהלב?"

התנ"ך בהחלט מעודד אותנו לשפוך את ליבנו לפני אלוהים (תהילים סב:ח). תפילה אמיתית לעולם לא אמורה להפוך לחזרה מכנית של פסוקים או למילים דתיות ריקות. יחד עם זאת, כתבי הקודש מגלים דפוס יוצא דופן שרבים מהנוצרים מתעלמים ממנו. לאורך התנ"ך, עם ישראל התפלל שוב ושוב על פי דברו. ישוע עשה זאת. השליחים עשו זאת. הכנסייה הקדומה עשתה זאת.

זה לא אמור להפתיע אותנו. אם התנ"ך חושף את אופיו של אלוהים, את הבטחותיו ואת רצונו, אז אין בסיס טוב יותר עליו נוכל לבנות את תפילותינו.

תפילת דבר האל אינה מחליפה שיחה אישית עם אלוהים. אלא, היא ממלאת את תפילותינו באמת שלו, מיישרת את ליבנו עם מטרותיו, מחזקת את אמונתנו ומלמדת אותנו להתפלל כרצונו. היא הופכת את התפילה מביטוי פשוט של מחשבותינו להסכמה עם ליבו ורצונו של אלוהים.

דבר אלוהים מגלה את רצון אלוהים

אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני מאמינים בתפילה הוא לדעת האם הם מתפללים על פי רצון האל. לעתים קרובות אנו תוהים, "האם זה מה שאלוהים חפץ בו? האם אני מבקש משהו שמכבד אותו?"

כתבי הקודש מספקים את התשובה משום שהם חושפים את ליבו של אלוהים. הם מראים לנו מה משמח אותו, מה הוא מבטיח, מה הוא מצווה ומה הוא חפץ להשיג בקרב עמו. השליח יוחנן כותב:

יוחנן א' ה':14–15 - "וזאת הביטחון שיש לנו כלפיו, שאם נבקש דבר כרצונו הוא שומע אותנו. ואם אנו יודעים שהוא שומע אותנו בכל אשר נבקש, אנו יודעים כי יש לנו את הבקשות אשר ביקשנו ממנו."

שימו לב שהביטחון שלנו אינו מושרש ברגשותינו או בתשוקותינו האישיות, אלא ברצון האל שנגלה. ככל שאנו מכירים יותר את דברו, כך יש לנו יותר ביטחון שאנו מבקשים את מה שמשמח אותו.

זוהי אחת הסיבות לכך שתפילה בכתבי הקודש כה עוצמתית. במקום לתהות האם בקשותינו תואמות את ליבו של אלוהים, אנו מתחילים במה שהוא כבר דיבר. דברו מחדש את דעתנו (רומים י"ב 2), מעצב את רצונותינו ומלמד אותנו לחפש תחילה את מלכותו ולא את מלכותנו.

כשאנו ממלאים את תפילותינו בכתבי הקודש, אנו מפסיקים בהדרגה לבקש מאלוהים שיברך את תוכניותינו ומתחילים לבקש ממנו להגשים את תוכניותיו דרכנו.

ישוע והכנסייה הקדומה התפללו לדבר

אולי הסיבה החזקה ביותר להתפלל את דבר האל היא פשוט זו: ישוע עצמו עשה זאת.

לאורך כל שירותו הארצי, ישוע חי בתלות מוחלטת באביו והדגים שוב ושוב את מקומם המרכזי של כתבי הקודש.

כאשר השטן ניסה אותו במדבר, ישוע לא הסתמך על היגיון אנושי או טיעונים רגשיים. שלוש פעמים הוא ענה באותן המילים:

מתי ד':4 - "כתוב..."

הסמכות הייתה טמונה בדבר אלוהים.

אפילו בזמן שסבל על הצלב, תפילותיו המוקלטות האחרונות של ישוע הדהדו את כתבי הקודש.

מתי כ"ז:46 - "אלוהיי, אלוהיי, למה עזבתני?" (תהילים כ"ב:1)

לוקס כ"ג:46 - "אבי, בידיך אני מפקיד את רוחי!" (תהילים ל"א:5)

בסבלו הגדול ביותר, ליבו עלה על גדותיו מדבר אלוהים.

אותו דפוס נמשך גם בכנסייה הקדומה.

לאחר שפטרוס ויוחנן איימו על ידי המנהיגים הדתיים, המאמינים התאספו להתפלל (מעשי השליחים ד': 23-31). במקום להתחיל בפחד או לתאר את כל מה שאויביהם עושים, הם תחילה סגדו לאלוהים כבורא, ואז ציטטו את תהילים ב', מתוך הכרה שההתנגדות שעמם התמודדו כבר נחזתה בכתובים.

רק אז הם הגישו את בקשתם:

מעשי השליחים ד':29 - "ועתה, אדוני, ראה באיומיהם ותן לעבדיך להמשיך לדבר את דברך בכל העוז."

תפילתם הייתה ספוגה בכתבי הקודש והתמקדה במטרותיו של אלוהים ולא בהתנגדות אנושית.

לאורך הברית החדשה אנו מוצאים את אותה תבנית שוב ושוב. עם ישראל אפשר לדברו לעצב את אופן התפילה שלו, משום שהבינו שהבטחותיו, אמיתותו ורצונו מספקים את הבסיס החזק ביותר לכל תפילה.

התפללו לתשובה, לא לבעיה

אחת הדפוסים הבולטים ביותר בשירותו של ישוע והכנסייה הקדומה היא לא רק מה שהם התפללו, אלא מה שהם לא התפללו.

כשאנו קוראים את הבשורות ואת ספר מעשי השליחים, איננו מוצאים את ישוע או את השליחים מהווים את החושך במרכז תפילותיהם. הם בהחלט הכירו במציאות של השטן, שדים, חטא, רדיפה ורשע, אך תשומת ליבם נותרה ממוקדת באב, במלכותו ובדברו.

כאשר השטן פיתה את ישוע, הוא ענה בפשטות:

מתי ד':4 - "כתוב..."

הוא הגיב באמת של אלוהים.

כאשר הכנסייה הקדומה התמודדה עם רדיפות, הם לא בילו את מפגש התפילה שלהם בתיאור כל מה שהאויב עושה. הם הכריזו על ריבונות האל, התפללו לדברו וביקשו אומץ להמשיך ולמלא את שליחותו (מעשי השליחים ד': 24-30).

אפילו כאשר ישוע נתקל בשדים, פקודותיו היו ישירות להפליא.

מרקוס א' 25 - "אך גער בו ישוע ואמר: 'שתוק וצא ממנו!'"

הדגש מעולם לא היה על הוד מעלתו של החושך או על ניהול שיחות ארוכות עם הרוע. הדגש נותר על סמכותו של ישו.

זה מלמד אותנו עיקרון חשוב. תפילה מקראית אינה עוסקת בעיקר בהגדלת הבעיה. היא עוסקת בהסכמה עם תשובת אלוהים. השליח פאולוס כותב:

קורינתים ב' ג':18 - "וכולנו, בפנים גלויות, רואים את כבוד האדון, מתחלפים לאותו צלם..."

מה שאנו רואים ללא הרף מעצב את מי שאנו הופכים להיות.

אם תשומת ליבנו נתונה ללא הרף בחושך, פחד וכל מה שהאויב עושה, מחשבותינו הופכות בהדרגה לעסוקות בדברים אלה. אך כאשר תשומת ליבנו ממוקדת במשיח, בהבטחותיו, במלכותו ובדברו, רוח הקודש משנה אותנו לדמותו.

אין זה אומר שאנו מתעלמים ממלחמה רוחנית. זה אומר שאנו נלחמים בה כפי שישוע עשה - על ידי עמידה על אמת האל והכרזת דברו. ביטחוננו אינו נשען על גודל הבעיה אלא על גדולתו של מושיענו.

איך להתפלל את דבר אלוהים

תפילה בכתבי הקודש היא פשוטה להפליא. התחילו בקריאת קטע קצר באיטיות ובקשו מרוח הקודש לעזור לכם להבין מה הוא מגלה על אופיו של אלוהים או על רצונו. לאחר מכן הפכו את האמיתות הללו לתפילה או הצהרה אישית.

נניח שאתה רוצה להתפלל עבור משפחתך לפי אפסים א' 17:

"...למען ייתן לכם אלוהי אדוננו ישוע המשיח... את רוח החוכמה וההתגלות לדעת אותו."

לאחר מכן, ייתכן שתתפלל:

"אבא, אני מבקש שתיתן לבני משפחתי רוח של חוכמה וגילוי כדי שיוכלו להכיר אותך לעומק. גלה להם את ישוע המשיח. פקח את עיניהם לאמתך וקרב אותם לקשר קרוב יותר איתך."

אחד המפתחות לתפילת דבר האל הוא להיות ספציפי. במקום להתפלל באופן כללי, יש ליישם את הבטחות האל לאדם, למשפחה, לכנסייה, לעיר או לאומה עבורם אתם מתפללים. הזכירו אותן לפני שאתם מכריזים על כתבי הקודש. הכנסייה הקדומה התפללה במפורש, ולאורך כתבי הקודש אנו מוצאים מאמינים מביאים בקשות מוגדרות לפני ה'.

דוגמה נוספת, תוך שימוש באותו פסוק:

"אבי, אני מבקש שתיתן לילדים בעיר הזאת של __________ (הזכיר את העיר) רוח של חוכמה וגילוי כדי שיוכלו להכיר אותך לעומק. גלה להם את ישוע המשיח."

התנ"ך גם מזכיר לנו שדבר אלוהים נושא את סמכותו. בהתייחסו למלאכים, מחבר התהילים מצהיר:

תהילים ק"ג:כ' - "ברכו את ה' מלאכיו גיבוריו עשי דברו שומעים בקול דברו!"

מסיבה זו, איננו רק מביעים את רצונותינו שלנו כשאנו מתפללים לפי כתבי הקודש. אנו מכריזים על רצון האל שגילה ומסכימים עם מה שכבר דיבר. כשאנו מכריזים על דברו באמונה, אנו משתתפים במה שהוא חפץ להשיג על פני האדמה.

אתם יכולים להתפלל את אותו קטע עבור משפחתכם, הכנסייה שלכם, עירכם, ארצכם, מיסיונרים, כמרים, מנהיגי ממשלה או כל אדם שה' שם על ליבכם.

שימו לב שאתם לא רק חוזרים על פסוק. אתם מסכימים עם מה שאלוהים כבר הצהיר שהוא רצונו.

ככל שתמשיכו בתרגול זה, כתבי הקודש יהפכו מוכרים יותר, אמונתכם מתחזקת ותפילותיכם יתאימו יותר ויותר ללב אלוהים.

מַסְקָנָה

אלוהים נתן לנו מתנה מדהימה בדברו. דרכה הוא מגלה את אופיו, את הבטחותיו, את חוכמתו ואת רצונו. כשאנו מתפללים לפי כתבי הקודש, איננו מנסים לשכנע את אלוהים לעשות משהו שמעולם לא רצה. אנו מצטרפים אליו במה שהוא כבר גילה.

מי ייתן ותפילותיך יעוצבו יותר ויותר על ידי דבר אלוהים, יתמקדו בישוע המשיח ויתמקדו במלכותו. כשתמלאו את לבכם בכתבי הקודש, תגלו לא רק ביטחון רב יותר בתפילה, אלא גם אחווה עמוקה יותר עם זה שהעניק השראה לכל עמוד בדברו.

המשיכו לגדול בתפילה

לימוד להתפלל את דבר האל אינו עניין של שינון שיטה - מדובר בלימוד להתפלל כפי שהתפללו ישוע, השליחים והכנסייה הקדומה: בלבבות נכנעים לאלוהים ובמוחות מלאים באמת שלו.

כדי לעזור לכם להתחיל, הכנו עבורכם אוסף של תפילות שליחים שנלקחו ישירות מכתבי הקודש. תפילות מקראיות אלו יכולות לעזור לכם להתפלל למען משפחתכם, כנסייתכם, עירכם, עמכם והגויים על ידי תפילה בביטחון לרצון האל הנגלה.

הורדה בחינם - תפילות אפוסטוליות

אם תרצו להעמיק עוד יותר, אנו מזמינים אתכם להצטרף למאמינים מרחבי העולם ב -21 ימי הקדשה עולמית. במהלך עשרים ואחד ימים אלה, מאות אלפי נוצרים ממדינות רבות מקדישים זמן להשפיל את עצמם לפני ה' באמצעות תפילה, חזרה בתשובה, צום וחיפוש משותפים אחר נוכחותו.

כשתירשמו, תקבלו גישה חופשית לספריית המשאבים המקראיים שלנו, מדריכים מעשיים וחומרים שנועדו לעזור לכם לצמוח בהליכתכם עם ישו לאורך 21 הימים.

הצטרפו ל-21 ימי הקדשה עולמית - חינם

"אם עמי אשר נקרא שמי יענווה, ויתפלל ויבקש פני ושב מדרכיו הרעות, ואשמע מן השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם." - דברי הימים ב' ז', 14