שבוע 2 - הכנה לטקס הקדשה
עודכן: 26 באוגוסט
הכנה לטקס הקדשה - שבוע שני
יום 8 - מהי סליחה מקראית וכיצד לסלוח
לפני שאנו חוזרים בתשובה על חטאינו האחרים, כתבי הקודש קוראים לנו לטפל בחטא החוסם אותנו מסליחה, ויש לו את ההשלכות החמורות ביותר: חוסר סליחה. כאשר אנו מצייתים לדבר אלוהים כאן, אנו לא רק מסירים את השפעותיו ההרסניות - אנו גם פותחים את ליבנו לאהוב אחרים, ויותר מכך, לחוות את אהבת אלוהים בדרכים עמוקות יותר מאי פעם. עד שלא נסלח, לתשובה שלנו, לעבודה ואפילו להתפללות שלנו לא יהיו את הכוח או היעילות שאלוהים מתכוון.
לוקס ו':37 - "סלחו, ותיסלח לכם"
אפסים ד':26–27 - "התעצבנו ואל תחטאו; אל תשקע השמש על כעסכם [עבירתכם], ואל תתנו מקום [מקום/דריסת רגל] לשטן." (בסוגריים, מילים מתרגומי תנ"ך אחרים.)
אפסים ד':31-32 - "כל מרירות, זעם, כעס, רעש ולשון הרע הוסרו מכם, יחד עם כל זדון. היו טובים זה לזה, רכים בלב, וסלחו זה לזה, כשם שאלוהים סלח לכם במשיח."
כתבי הקודש מלמדים שכעס בלתי פתור, עבירות וחוסר סליחה נותנים לאויב מקום/דריסת רגל בחיינו (אפסים ד':27).
בתפילת האדון, ישוע מלמד אותנו להתפלל:
מתי ו' 12 "סלח לנו על חובותינו, כשם שגם אנחנו סלחנו לחייבינו"
והוא מיד מדגיש:
מתי ו':14-15 "כי אם תסלחו לאחרים על חטאיהם, גם אביכם שבשמיים יסלח לכם, ואם לא תסלחו לאחרים על חטאיהם, גם אביכם יסלח לכם על חטאיכם."
נקודה עיקרית: החוויה שלנו את סליחת האב קשורה באופן בלתי נפרד לנכונות שלנו לסלוח לאחרים. אפילו חטא מיני או רצח לא נאמר שהם חוסמים את הסליחה שלנו כמו שחוסר סליחה עושה - מבחינת השלכותיה עלינו (ראו מתי ו': 14-15). פעמים רבות רגשותינו פוחתים ואנו מניחים שסלחנו; אך אלא אם כן אנו סולחים כפי שהכתובים מורים, לעתים קרובות איננו סולחים באמת מהלב.
משלו של ישוע על העבד חסר הסלחן (מתי י"ח: 21-35)
פטרוס שאל: "אדוני, כמה פעמים יחטא לי אחי ואסלח לו? אפילו שבע פעמים?" ענה ישוע: "אני לא אומר לך שבע פעמים, אלא שבעים ושבע פעמים."
אז סיפר ישוע משל:
(פסוקים 23–27) מלך מוחל לעבדו חוב עצום ובלתי ניתן לפירעון.
(פסוקים 28–30) אותו משרת מסרב למחול על חוב קטן בהשוואה.
(פסוקים 31–34) המלך זועם ומוסר את העבד חסר הרחמים לידי הסוהרים.
(פסוק 35) ישוע מסכם: "כן גם אבי שבשמיים יעשה לכם, אם לא תסלחו לאחיכם מכל הלב."
אלוהים סלח לנו על חוב שלא ניתן לפרוע - לכן עלינו לסלוח לאחרים בחופשיות ובכל עת שצריך. משל זה גם מראה שכאשר אנו מסרבים לסלוח מכל הלב, אנו חושפים את עצמנו לעינויים - נותנים לאויב את הזכות לייסר אותנו - עד שאנו סולחים.
מה המשמעות של לסלוח "מהלב"?
סליחה מהלב אינה רגש. זוהי החלטה מכוונת לציית לאלוהים על ידי סליחה על עבירות ספציפיות. כך משל ישוע מדגים זאת:
1) לקחת בחשבון את העבירה במלואו
תן שם ספציפי (מה נאמר/נעשה/לא נאמר/לא נעשה). המלך סקר את הדיווחים המדויקים - כך גם אנחנו, בגלוי בפני אלוהים.
2) להכיר בגודל החוב
אל תמעיט בערכה של העוול. אי אפשר לסלוח על חוב של מיליון דולר כאילו היה עשרה דולרים. הכיר בהפסד, ובכך שהפוגע לא באמת יכול "לפצות אותו". שחרר ציפיות (אפילו של התנצלויות). בטח בישוע שישיב את מה שאבד.
מתי י"ח:27 - "ומרחמיו עליו, שחרר אותו אדון העבד ההוא ומוחל לו על החוב."
רומים ח':28 - "אנחנו יודעים שאוהבי אלוהים פועלים יחד לטובה..."
יואל ב', כ"ה - "אחזיר לכם את השנים אשר אכל הארבה..."
ישעיהו ס"א:ג' - "...לתת להם כיסוי ראש תפארת תחת אפר, שמן שמחה תחת אבל..."
3) לסלוח, לבטל את החוב, לקבל את ההפסד ולברך
הצדק סיפק את מקומו על הצלב (ישעיהו נ"ג:ה'). כשאנו סולחים ומברכים, אנו מתיישרים עם ליבו של אלוהים כלפיהם ומפנים מקום לעבודתו בשנינו. כעת אנו יכולים לומר: "אני סולח ומבטל את החוב משום שישוע שילם במלואו על חטאיהם - ועל חטאיי."
יוחנן כ':23 - "אם תסלחו לאיש על חטאו, נסלחו לו..."
רומים י"ב 14 - "ברכו את רודפיכם; ברכו ואל תקללתם"
איוב מב:י - "וַיְשַׁב יְהוָה אֶת-שְׁבוּת אִיּוֹב, כִּי-הִתְפַּלֵּל עַל-רֵעָיו..."
4) ויתרו על כעס, רגשות שליליים נלווים והשקרים בהם האמנתם
מכיוון שישוע נשא את זעמו על חטא, אני מוותר על כעסי ובוחר באהבה. אני מעריך את האדם מעל לעבירה. אני מוותר על כל רגש הקשור אליו (למשל, דחייה, פחד, מרירות, דיכאון) ומחליף כל שקר באמת מדבר אלוהים.
פעמים רבות, שורשי הרגשות השליליים שלנו - דיכאון, חרדה, פחד ועוד - נובעים מחוסר סליחה על פצע מהעבר, או אירוע טראומטי שלא ויתרנו עליו. 'הזהרו ששום שורש מרירות לא יצוץ ויגרום לצרה, ובו רבים יטמאו' (עברים י"ב 15).
כשאנחנו סולחים באופן ספציפי, אנחנו מסירים את העץ והשורשים של תוצאות חוסר הסליחה. לפעמים "פרי" שנשר כבר זרע עצים אחרים (מעוזים כמו דחייה או פחד). ויתרו על כל רגש באופן ספציפי ותתנו אותו לישוע כי הוא כבר לקח אותו.
מהי לא
סליחה אינה הכחשה או הצדקה של העבירה.
סליחה אינה הסרת אחריות מפני אלוהים או מפני החוק האזרחי.
סליחה לא תמיד היא פיוס. פיוס תלוי באדם האחר ובנסיבות, וייתכן שייקח זמן לבנות מחדש את האמון.
תוצאות הסליחה
הגנתו של אלוהים חוזרת לעצמה.
אלוהים סולח לך; מגן צדקך עומד כנגד האויב. האויב מאבד כל זכות לתקוף (מעוזים נשברים; דלתות נסגרות).
חופש מייסורים.
רוחות רעות שניצלו את האדמה הזו חייבות לעזוב; שלום ואהבה יחליפו את המהומה הקודמת.
ריפוי זורם.
ישוע שולט על אזור זה של הנשמה; ריפוי רגשי - ולעתים קרובות פיזי - יכול להתבטא.
פתחו שמיים על משפחות וקהילות.
היו אינספור עדויות על נישואים, משפחות וחיים שלמים שהשתנו כאשר אנשים תרגלו סליחה מהלב - במיוחד כאשר משפחות שלמות עשו זאת יחד. סליחה יכולה לשבור מחסומים תאגידיים ולהביא ברכה לשכונות, ערים ואומות.
תפילה ללא הפרעה.
חטאים אלה אינם מונעים עוד מתפילותינו להישמע.
פסוקים נוספים על סליחה:
מתי ה:44; ו:12–15; י"ח:21–35 לוקס ו:37; י"א:4; כ"ג:34 גלטים ה:19–20 אפסים ד:26–27; ד:31–32 קולוסים ג:8; ג:13 יוחנן א' ג:10; ד:20–21
החל את זה
הקדישו זמן שקט עם אביכם שבשמיים. בקשו מאלוהים לגלות לכם את האדם שפגע בכם הכי הרבה (אולי מילדותכם). (אל תסתמכו על רגשותיכם הנוכחיים כדי להחליט אם יש צורך בסליחה; אם הרוח מזכירה לכם, סלחו עליה באופן ספציפי ועברו על ארבעת השלבים שלמעלה.)
רשמו את הדברים הספציפיים שעשה האדם שפגעו בכם, או גרמו לתוצאות שליליות.
סלחו לאדם על ידי דיבורו בקול רם (האויב מנסה להשתמש בחטא שלא הודה בו כסיבה להאשים אותנו). לכן אנו עונים בוויתור וסליחה ברורים ומדוברים. סלחו באופן ספציפי על כל עבירה. (ברגע שמשהו עולה בראשכם, אל תנסו להעריך אם סלחתם בעבר או לא. אם רוח הקודש הזכירה לכם, כנראה שאתם עדיין צריכים לסלוח. אולי לא ויתרתם על הרגשות או סלחתם באופן ספציפי קודם לכן.)
ויתרו בקול רם על כל מרירות, כעס, טינה, פחד, דחייה או רגשות כואבים אחרים הקשורים לפצעים אלה.
בקשו מאלוהים לגלות כל פחד ושקר שהאמנתם בו בגלל מה שקרה. ויתרו על הפחדים והשקרים הללו.
בימים הבאים של הכנה זו לטקס הקדשה, נדריך אתכם כיצד לסלוח לאנשים אחרים בחייכם. אם אתם זוכרים אנשים או אירועים אחרים שהתרחשו בין היום למחר, אנו ממליצים לכם לרשום אותם.
יום 9 - הסליחה נמשכת
הסליחה נמשכת
במהלך השבוע הזה, נמשיך לסלוח במכוון לאנשים שפגעו בנו. ישוע לימד אותנו לסלוח לאחרים כפי שנסלח לנו, וסליחה היא לעתים קרובות משהו שעלינו לבחור שוב ושוב כאשר אלוהים מביא אנשים, זיכרונות ופצעים ספציפיים לתשומת ליבנו.
סלח לאביך
היום, התמקדו במיוחד במערכת היחסים שלכם עם אביכם. להלן כמה "סוגים" נפוצים של אבות. כל אדם וכל אב שונים, ואף אב לא יכול להתאים בצורה מושלמת לקטגוריה אחת בלבד. עם זאת, בהתבסס על מעשיו - או לפעמים חוסר מעשו - אב עשוי לשקף מאפיינים של אחד או יותר מהסוגים הבאים. זיהוי דפוסים אלה אינו עוסק בתיוג או גינוי אבותינו, אלא בהבנה כיצד החוויות שלנו איתם עשויות להשפיע על האופן שבו אנו רואים את עצמנו, מערכות יחסים ואפילו את אלוהים כאבינו שבשמיים.
סוגי אבות
1. האב הסמכותי
האב הסמכותי מדגיש ציות ומשמעת אך מעניק מעט חיבה רגשית או אינטימיות. ילדיו עשויים לחוש שהקשר מבוסס בעיקר על התנהגותם הנכונה, ולא על ידיעה שהם אהובים ומקובלים. דבר זה עלול לעוות את תדמיתם את אלוהים, ולגרום להם לראות את אביהם שבשמיים כקשוח, שמחכה שיעשו טעות כדי שיוכל להעניש אותם, במקום כאב אוהב שחפץ בקשר קרוב איתם.
2. האב המתעלל
אב מתעלל פוגע בילדיו באמצעות כעס, ענישה קשה, מילים פוגעניות, התעללות רגשית או פיזית, ובמקרים מסוימים התעללות מינית. חוויות אלו יכולות להשפיע עמוקות על תחושת הערך של הילד ועל יכולתו לבטוח באחרים, ולגרום לו להרגיש דחוי, מנוצל או לא אהוב. כתוצאה מכך, הם עלולים להתקשות לבטוח באלוהים או להאמין שאביהם שבשמיים באמת מעריך אותם, אוהב אותם ורוצה את הטוב ביותר עבורם.
3. האב הרחוק או הפסיבי
האב המרוחק או הפסיבי אולי ידאג למשפחתו מבחינה חומרית ואף יאהב את ילדיו, אך הוא כמעט ולא יביע חיבה, יפתח את ליבו או ייעשה מעורב באופן אישי בחיי היומיום שלהם. ילדיו עשויים לגדול ללא האישור, העידוד, ההדרכה והתמיכה הרגשית שהם זקוקים להם. זה יכול להקשות עליהם להאמין שאלוהים רוצה להיות מעורב באופן אינטימי בכל חלק מחייהם; במקום זאת, הם עשויים באופן לא מודע לדמיין אותו כמרוחק ולא מעורב.
4. האב המאשים
האב המאשים מתמקד ללא הרף בטעויות, חולשות וכישלונות, תוך שהוא מציע מעט שבחים, אישורים או עידוד. ילדיו יכולים לגדול בתחושה ששום דבר שהם עושים אינו טוב מספיק, ושהם חייבים לבצע כל הזמן כדי לזכות באישור. זה יכול לגרום להם לראות את אלוהים באותו אופן - כמאוכזבים או כועסים כלפיהם ללא הרף - ולהקשות עליהם לקבל את אהבתו וקבלתו ללא תנאי.
5. האב הנעדר פיזית
ייתכן שהאב הנעדר פיזית נעדר עקב מוות, גירושין, עבודה, נטישה, או פשוט משום שהוא בוחר לא להשתתף בחיי ילדו. תהיה הסיבה אשר תהיה, הילד עלול לחוות תחושות של נטישה, דחייה, כעס או חוסר רצוי. דבר זה יכול להשפיע על הבנתו את אלוהים האב, לגרום לו להיראות מרוחק, חסר עניין או לא אמין ולהקשות עליו לבטוח שהוא נוכח, אוהב ומעורב באופן אישי בחייו.
יש ליישם את זה
היום, התמקדו במיוחד במערכת היחסים שלכם עם אביכם. בקשו מרוח הקודש להעלות בזיכרונכם את הדרכים שבהן מעשיו או חוסר מעשיו השפיעו עליכם. שקלו את סוגי האבות השונים לעיל וזהו את המאפיינים המתארים את החוויה שלכם - לא כדי לגנות או לשפוט את אביכם, אלא כדי לזהות פצעים שעשויים עדיין להזדקק לריפוי.
רשמו את הדברים הספציפיים שאביכם עשה, אמר, לא עשה, או לא אמר שפגעו בכם. לאחר מכן:
סלח לו באופן ספציפי על כל דבר שרשמת. הימנע מלומר רק "אני סולח לאבי על הכל". ציין את האירועים הספציפיים שאתה סולח.
סלחי לו על מה שאת מאמינה שהוא חייב לך- אהבה, חיבה, הגנה, עידוד, נוכחות, אישור, תשומת לב או כל דבר אחר שהיית צריכה אך לא קיבלת.
ויתרו על הרגשות הכואבים הקשורים לחוויות אלו, כגון כעס, מרירות, דחייה, נטישה, פחד, בושה או טינה.
בקשו מאלוהים לגלות כל שקר שהתחלתם להאמין בו בגלל החוויות הללו - על עצמכם, על הערך שלכם, על מערכות יחסים או על אלוהים כאביכם. ויתרו על השקרים הללו ובקשו ממנו להחליף אותם באמת שלו.
לבסוף, בקשו מאלוהים להראות לכם היכן חטאתם במערכת היחסים שלכם עם אביכם באמצעות דבריכם, גישותיכם, שיפוטיכם, חילולכם, מרירותכם, שנאתכם או תגובות אחרות. התוודו על כל אחד מהם באופן ספציפי ובקשו מאלוהים לסלוח לכם ולטהר אתכם.
יום 10 - מהי חזרה בתשובה מקראית
תשובה היא אחד המסרים המרכזיים של התנ"ך, אך היא גם אחת הפחות מובנות ביותר.
יש אנשים שחושבים שחזרה בתשובה פירושה להרגיש בושה, לגנות את עצמם, או לבקש שוב ושוב סליחה מאלוהים. אחרים מאמינים שהם חזרו בתשובה משום שבכו במהלך פגישה או הרגישו נרגשים עמוקות לרגע.
תשובה מקראית עמוקה הרבה יותר - והרבה יותר אופטימית. זוהי הזמנתו של אלוהים לזהות היכן סטינו ממנו, לפנות עורף לכל מה שמעציב את רוחו, ולחזור להתרועע איתו דרך ישוע המשיח.
הנביא יואל מתעד את קריאתו של אלוהים:
"וגם עתה," נאם ה', "שובו אלי בכל לבבכם, ובצום ובבכי ובסבל; וקרעו את לבבכם ולא רק את בגדיכם." - יואל ב', 12-13
אלוהים לא חיפש תצוגה דתית חיצונית. הוא רצה את לבבות עמו. הוא קרא להם לחזור בכנות, בשלמות וללא דיחוי.
זהו לב ליבה של תשובה על פי המקרא.
מהי משמעותה של חזרה בתשובה כפי שכתוב במקרא?
תשובה מקראית היא חזרה בלב שלם לאלוהים, שמביאה לשינוי אמיתי של הלב, הכיוון וההתנהגות.
חרטה כוללת וידוי, אך היא יותר מאשר להודות שעשינו משהו לא בסדר. היא עשויה לכלול צער, אך היא יותר מתחושת רגש. היא עשויה לדרוש בקשת סליחה, אך היא יותר מאשר לומר את המילים הנכונות.
תשובה אמיתית מתחילה כשאנו מסכימים עם אלוהים לגבי חטאנו. אנו מפסיקים להגן עליו, לתרץ אותו, לזלזל בו או להאשים מישהו אחר. אנו פונים עורף ממה שלא בסדר וחוזרים לאלוהים בכניעה ובציות.
ישעיהו מתאר את המפנה הזה בבירור:
"יעזוב רשע דרכו, ואיש עול מחשבותיו; וישוב אל ה', והוא ירחם עליו." - ישעיהו נ"ה, ז'
יעד התשובה אינו רק התנהגות טובה יותר. היעד הוא ישוע.
אנו מתחרטים משום שחטא פוגע בחברותא עמו. אנו חוזרים משום שהוא חיינו, אהבתנו הראשונה והגמול הגדול ביותר שלנו.
הצטרפו בחינם וקבלו גישה לכל המשאבים
תשובה היא לב ליבה של הבשורה
יוחנן המטביל הכין את הדרך עבור ישוע בכך שהכריז:
"שובו בתשובה, כי מלכות השמים קרובה." - מתי ג':2
ישוע החל את שירותו הציבורי עם אותה קריאה:
"הגיעה העת ומלכות האלוהים קרובה; חזרו בתשובה והאמינו בבשורה." - מרקוס א':15
לאחר תחייתו, אמר ישוע כי יש להכריז בשמו לכל הגויים תשובה למחילת חטאים (לוקס כ"ד: 46-47).
פטרוס דרש מאוחר יותר:
"שובו בתשובה ושובו, למען ימחו חטאיכם, למען יבואו עתות רענון מפני ה'." - מעשי השליחים ג':19
פאולוס גם העיד שאנשים צריכים "לחזור בתשובה ולפנות אל אלוהים, ולעשות מעשים התואמים את התשובה" (מעשי השליחים כ"ו:20).
לכן, תשובה אינה תורה משנית עבור נוצרים רציניים במיוחד. היא מרכזית בבשורה.
זה מוביל אותנו הרחק מחטא אל מלכות האלוהים. זה פותח את הדרך לסליחה, אחווה מחודשת ורענון מנוכחות ה'.
הקריאה לחזור בתשובה אינה חדשות רעות. זוהי הזמנה להשאיר מאחור את מה שגורם למוות ולחזור אל זה שנותן חיים.
החל את זה
סלחו לאמא ולאחיכם היום. זכרו להיות ספציפיים בסליחה על כל אירוע (או דברים שהרגשתם שהם היו צריכים לעשות אבל לא עשו), ולוותר על הרגשות השליליים שחשתם. כמו כן, וותרו על כל שקר שאתם מאמינים בו לגבי אלוהים, על עצמכם או על החיים בגלל אותם אירועים.
בקשו מאלוהים לגלות לכם מה דורש תשובה. בלו זמן בשקט לפני ה' ובקשו מרוח הקודש להראות לכם כל חטא, גישה, הרגל, מערכת יחסים, דפוס מחשבה או תחום של אי ציות שמצער אותו. רשמו במפורש מה הוא מביא לתשומת לבכם. אל תסלחו על כך, אל תמעיטו בכך ואל תאשימו מישהו אחר. הסכימו עם אלוהים על כך, התוודו על כך ובקשו את סליחתו.
התהפכו ובצעו שינוי קונקרטי. עבור כל דבר שכתבתם, שאלו: "איך תיראה חזרה בתשובה אמיתית בתחום הזה?" זהו פעולה ספציפית אחת שמדגימה שינוי כיוון - משהו לעצור, להסיר, להתוודות, לשקם, לתקן או להתחיל לציית. לאחר מכן, השבוע, התחילו לפעול על פי מה שאלוהים מראה לכם. חזרה בתשובה היא לא רק הכרה במה שלא בסדר; זוהי פנייה ממנו וחזרה בלב שלם לישוע.
יום 11 - חרטה היא יותר מתחושת חרטה
חרטה היא יותר מאשר להרגיש חרטה
אדם יכול להרגיש נורא לגבי מה שקרה ועדיין לא באמת להתחרט.
לפעמים אנחנו מצטערים על כך שנתפסנו, על כך שמישהו מאוכזב מאיתנו, או על כך שהבחירות שלנו הובילו לתוצאות כואבות. אנו עשויים להתאבל על מה שאיבדנו מבלי להתאבל על האופן שבו חטאנו השפיע על אלוהים ופגע באחרים.
צער מסוג זה אולי כן, אך הוא לא תמיד מוביל לשינוי.
פאולוס מבחין בין צער עולמי לצער אלוהי:
"כי הצער אשר לפי רצון אלוהים מביא לתשובה ללא חרטה, המובילה לישועה, אך צער העולם מביא למוות." - קורינתים ב' ז':10
צער עולמי נשאר ממוקד בעצמנו. הוא מתמקד במבוכה, עונש, מוניטין, אובדן או אי נוחות.
צער אלוהי רואה את החטא מנקודת מבטו של אלוהים. הוא מכיר בכך שחטא מצער את רוחו, פוגע בחברותא עמו, פוגע באנשים שהוא אוהב ומונע מאופיו של ישוע להתגלות במלואו דרכנו.
דוד ביטא צער מסוג זה כאשר התפלל:
"לָךְ לַבַּדָּךְ חטאתי וְעָשִׂיתִי הָרָע בְּעֵינֶיךָ" - תהילים נ"א, ד'
צער אלוהי אינו משאיר אותנו מסתתרים מפני אלוהים בחוסר תקווה. הוא מושך אותנו אליו בענווה.
העדות הברורה ביותר לתשובה אינה כמה חזק הרגשנו במהלך רגע של תפילה, אלא האם כיווננו השתנתה לאחר מכן.
מה המשמעות של לקרוע את הלב?
בימי יואל, אנשים קרעו לפעמים את בגדיהם כביטוי חיצוני של צער, אבל או חרטה. אבל אלוהים אמר לעמו:
"קרעו את לבכם ולא רק את בגדיכם"
אפשר לקרוע את הבגד בלי לקרוע את הלב.
אנחנו יכולים להשתתף בפגישת חזרה בתשובה, לבכות, להתוודות על חטאים, להרגיש שכנוע ולצאת נרגשים עמוקות - ועדיין לחזור לאותן גישות והרגלים כעבור כמה ימים. התגובה החיצונית הייתה אמיתית, אך הלב לא השתנה באופן מהותי.
ישוע הזהיר מפני כבוד אלוהים בשפתינו בעוד שליבנו נשאר רחוק ממנו (מתי ט"ו: ח'). דוד הבין שקורבנות חיצוניים אינם מספיקים:
"זבחי אלהים רוח שבורה; לב שבור ונדכֶה, אלהים, לא תבזה." - תהילים נ"א:17
כאשר הלב באמת קרוע, איננו יכולים לחזור בנוחות למצבנו הקודם.
אין פירוש הדבר שלעולם לא נמעד או נחטא שוב. פירוש הדבר שהחטא כבר לא יכול לחיות בנו בשלווה. כשאנו נופלים, יש בנו רוך, שכנוע וצער. איננו יכולים להישאר אדישים למה שמצער את זה שאנו אוהבים.
לב קרוע אומר:
"ישוע, אני לא יכול להמשיך לחיות במרחק ממך. אני לא יכול להשלים עם מה שתלה אותך על הצלב. אני רוצה אותך יותר משאני רוצה את החטא הזה, את הנוחות הזו, את ההרגל הזה, או את החלק הזה של העולם."
קריעת הלב כרוכה באפשר לעצמנו לראות את מצבנו האמיתי במקום להסיט את המבט ממנו.
עלינו לבחון בכנות את מערכת היחסים שלנו עם אלוהים. האם ישוע באמת מחזיק בכל ליבנו? האם אנו אוהבים אותו יותר מאשר בידור, נוחות, כסף, הכרה, אמביציה ודברים של העולם הזה?
כתבי הקודש מזהירים:
"אל אהבו את העולם וגם לא את הדברים שבעולם. מי שאוהב את העולם, אהבת האב אינה בו." - יוחנן א' ב':15
עלינו גם להסתכל בכנות על בתינו. האם נישואינו משקפים את ישוע? האם מערכות היחסים שלנו מאופיינות באהבה, סליחה, כבוד וענווה? האם ילדינו חווים את נוכחותו ואופיו של ישוע דרכנו?
עלינו להסתכל בכנות על הכנסייה. האם אנו חיים כגוף קדוש, אוהב ומאוחד המתואר בכתובים? או שמא קיבלנו את חוסר התפילה, הפילוג, הקנאה, התחרות, החטא המיני, אהבת הכסף וידידות עם העולם כנצרות רגילה?
לב קרוע אינו מתרחק במהירות משאלות אלה. הוא נשאר לפני אלוהים מספיק זמן כדי להתחיל להרגיש את מה שהוא מרגיש.
דגש זה על קריעת הלב, במקום רק הצגת תגובה חיצונית, נובע ישירות מהוראתך על יואל ב' וחזרה בלב שלם לאלוהים.
החל את זה
סלחו על מערכות יחסים רומנטיות קודמות. בקשו מאלוהים להזכיר לכם מערכות יחסים רומנטיות קודמות. רשמו את הדרכים הספציפיות שבהן כל אדם פגע בכם, כולל דברים שהם עשה, אמרו, הבטיחו או לא עשינו. סלחו לכל אדם באופן ספציפי על כל עבירה, ושחררו אותו ממה שאתם מאמינים שהוא חייב לכם. ויתרו על כל מרירות, טינה, דחייה, קנאה, בושה, פחד, קשר רגשי לא בריא או שקרים שהאמנתם בהם בגלל מערכת היחסים. לאחר מכן בקשו מאלוהים להראות לכם את חטאיכם ואת הבחירות הלא נכונות שלכם במערכת יחסים זו. התוודו עליהם באופן ספציפי, בקשו את סליחתו.
בקשו מאלוהים שיעניק לכם צער אלוהי על חטאיכם. חשבו על החטאים שאלוהים גילה לכם. שאלו את עצמכם: "האם אני עצוב בגלל תוצאות חטאי, או בגלל שחטאי מצער את אלוהים ופגע בחברותא שלי איתו ועם אחרים?" בקשו מרוח הקודש לעזור לכם לראות את חטאיכם מנקודת מבטו ולתת לכם לב שבור וחרט באמת.
יום 12 - בקשו מאלוהים שיהפוך את ליבכם לרך
ייתכן שהיה זמן שבו לעולם לא היית מתאר את ליבך כקשה.
אך סימן אחד ללב קשוח הוא שאנו יכולים לראות חטא, סבל והרס רוחני מבלי להיות מושפעים עמוקות.
אנו יכולים להכיר בחטא שלנו מבלי להתאבל על האופן שבו הוא מצער את אלוהים. אנו יכולים לראות את מצבן של משפחותינו מבלי לזעוק לשיקום. אנו יכולים להסתכל על הסבל סביבנו ולהמשיך בחיינו כאילו דבר לא קרה.
אלוהים הבטיח:
"אתן לכם לב חדש ואשים רוח חדשה בקרבכם; והסירתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר." - יחזקאל ל"ו:26
לב רך לא רק שם לב; הוא מרגיש.
מה שובר את ליבך בצורה העמוקה ביותר? איזה עוול, סבל או מצב רוחני מעוררים בך דמעות או כעס צודק? תגובות אלו עשויות לחשוף תחום שבו ליבך עדיין רגיש.
אל תפנו מיד הצידה כשמשהו הופך לכואב למחשבה. הישארו לפני אלוהים. אפשרו לרוח הקודש להראות לכם את מה שהוא מרגיש. בקשו ממנו לתת לכם את רחמיו של ישוע, שראה את ההמונים וחש רחמים כלפיהם משום שהיו במצוקה ונפוצים כצאן שאין להם רועה (מתי ט' 36).
לב רך מוביל לתפילה אמיתית. לב רך מוביל לתשובה אמיתית. לב רך מתחיל לחפש את אלוהים לא רק משום שאנו רוצים שהנסיבות שלנו ישתפרו, אלא משום שאיננו יכולים עוד לקבל את החיים ללא מלוא כוונתו.
תשובה מתחילה בהתמודדות עם האמת
איננו יכולים להתחרט על מה שאנו מסרבים להכיר בו. לכן חזרה בתשובה אמיתית דורשת כנות. עלינו להפסיק להשוות את עצמנו לאחרים, להגן על התנהגותנו, להאשים אנשים סביבנו, או להניח שכל מסר על חזרה בתשובה מיועד למישהו אחר.
ישוע הזהיר אותנו מפני התמקדות בקרקר שבעין של אדם אחר תוך התעלמות מהקרש שבעין שלנו (מתי ז': 3-5). כשאנו קוראים על חזרה בתשובה, המחשבה הראשונה שלנו לא צריכה להיות שבן/בת הזוג שלנו, הכומר, הכנסייה או האומה שלנו צריכים לשמוע זאת.
התפילה הראשונה שלנו צריכה להיות:
"אדוני, חפש אותי."
דוד התפלל:
"חקור אותי, אלוהים, ודע את ליבי; נסה אותי ודע מחשבותיי; וראה אם בי דרך רעה, ובדרך עולם הובלני." - תהילים קל"ט: 23-24
איננו יכולים לחפש בליבנו. אנו זקוקים לכך שה' יחפש אותו וידבר אלינו.
לפני שאנחנו עומדים בפער עבור אחרים, עלינו תחילה להתחרט על חטאינו.
דבר אלוהים חייב להפוך למראה לפני שהוא הופך למסר שאנו מיישמים למישהו אחר (יעקב א': 22-25).
החל את זה
אם יש לכם או היו לכם ילדים, סלחו להם היום, יחד עם בני משפחה אחרים. ויתרו על הרגשות השליליים, הפחדים והשקרים הקשורים לאירועים.
בקשו מאלוהים להראות לכם מה עשיתם שפגע בילדיכם ובבני משפחה אחרים, וקבלו את סליחתו. ויתרו על אשמה, גינוי, בושה או רגשות אחרים שחשתם כלפי עצמכם.
בקשו מאלוהים שיבחן את לבכם ויהפוך אותו לרגיש שוב. הקדישו מספר דקות בשקט לפניו, התפללו תהילים קל"ט, 23-24 ושאלו: "אדוני, היכן התקשה לבי כלפיך, כלפי חטאי, כלפי סבלם ומצבם הרוחני של אחרים?" אל תחשבו על מה שמישהו אחר צריך לשנות. רשמו מה אלוהים מגלה עליכם, התחרטו במיוחד היכן שצריך, ובקשו ממנו להחליף כל אזור של קושי בלב שמרגיש את מה שהוא מרגיש ומגיב בציות.
יום 13 - חרטה מגיעה ללב
תהילים כ"ד מדבר על אלו העולים להר ה' כעם "טהור כפיים ולב טהור".
ידיים נקיות מצביעות על התנהגותנו החיצונית - מעשינו, מילותינו, מערכות היחסים שלנו, התנהלותנו הפיננסית והתנהגותנו הנראית לעין. לב טהור מגיע עמוק יותר. הוא כולל את המניעים שלנו, רצונותינו, מחשבותינו, שיפוטינו, שאיפותינו, מרירותנו, קנאתנו, גאוותנו וחוסר הסליחה שלנו.
ישוע אמר:
"כי מבפנים, מלבבות בני האדם, יוצאות מחשבות רעות, מעשי זנות, גניבה, רצח, מעשי ניאוף, מעשי חמדנות, רשע, מרמה, מעשי חוסר היגיון, קנאה, לשון הרע, גאווה וסכלות." - מרקוס ז': 21-22
ייתכן שנמנע משערוריות גלויות תוך הגנה על גאווה. ייתכן שנלך לכנסייה תוך סירוב לסלוח. ייתכן שנדבר על התעוררות תוך המשך קנאה בשירות אחר. ייתכן שנתפלל בפומבי תוך אהבת הכרה, כסף, נוחות או אישור של אנשים באופן פרטי.
תשובה מקראית מבקשת לא רק:
"איזה דבר רע עשיתי?"
זה גם שואל:
"מה נתתי לחיות בליבי?"
אלוהים חפץ באמת בתוך נפשו (תהילים נ"א, ו').
תשובה אמיתית מניבה פרי
יוחנן המטביל אמר:
"לכן עשו פרי שתהיה כתשובה." (מתי ג':8)
תשובה מתחילה בלב, אך בסופו של דבר היא הופכת לגלויה.
כשאנחנו באמת חוזרים בתשובה, אנחנו מתחילים לעשות בחירות שונות. ייתכן שנצטרך לבקש ממישהו לסלוח לנו, לסלוח למישהו שפגע בנו, לתקן שקר, להחזיר את מה שנלקח, לסיים מערכת יחסים חטאת, לשנות את אופן השימוש שלנו בכסף, או להסיר משהו שמוביל אותנו שוב ושוב לפשרה.
זכי הדגים זאת כאשר הציע לגמול לאלה שרימה. מעשיו לא קנו ישועה; הם גילו שהמפגש שלו עם ישוע שינה את ליבו (לוקס י"ט: 8-9).
מעשים אלה אינם קונים סליחה. ישוע שילם את מלוא המחיר עבור סליחתנו על הצלב. מעשינו פשוט מגלים שחל שינוי אמיתי בלב ובכיוון.
תשובה לא אומרת שלעולם לא נתמודד שוב. זה אומר שאנחנו כבר לא משלימים עם החטא.
החל את זה
בקשו מאלוהים שיזכיר לכם חברים מילדות או נעורים, מורים עמיתים לעבודה ובוסים שהיו לכם, שפגעו בכם. אל תשכחו להיות ספציפיים בסליחה על כל אירוע ולוותר על רגשות שליליים.
לאחר שסלחת, בקש מאלוהים לבחון את ידיך ואת לבך. חשוב לא רק על מה שעשית, אלא גם על מה שהרשית להישאר בתוכך - גאווה, קנאה, מרירות, חוסר סליחה, תשוקות טמאות, אמביציה אנוכית, אהבת כסף, רצון להכרה, או כל דבר אחר שאינו משקף את ישוע. כתוב מה הוא מגלה והתחרט באופן ספציפי. לאחר מכן שאל: "איזה פרי צריכה התשובה שלי להניב?" זהה פעולה קונקרטית אחת שעליך לנקוט - לבקש סליחה, לתקן משהו, לסיים פשרה, לשנות התנהגות או להסיר משהו שמוביל אותך שוב ושוב לחטא - ועשה זאת.
יום 14 - התקווה הנפלאה של תשובה
תשובה אינה סוף התקווה. זוהי פתח לשיקום. אלוהים אינו קורא לנו לחזור משום שהוא חפץ לדחות אותנו. הוא קורא לנו משום שהוא חפץ בחברותא איתנו.
ג'ואל מתאר אותו כך:
"חן ורחום, ארך אפיים ורב חסדים." - יואל ב':13
הושע נותן את אותה הזמנה:
"בואו נשוב אל ה' כי קרענו וירפאנו פצענו ויחבושנו" - הושע ו', א'
כשאנו חוזרים בתשובה, אלוהים סולח, מטהר, משקם, מחדש רעב רוחני, מרכך לבבות קשים ומביא רענון מנוכחותו. לב התשובה אינו כישלון שלנו. לב התשובה הוא רחמיו של אלוהים.
סליחה וחזרה בתשובה הן אורח חיים
סליחה וחזרה בתשובה אינן דברים שאנו מתרגלים רק כאשר קורה משהו משמעותי; הן חייבות להפוך לאורח חיים עבור כל חסיד של ישוע. כשאנו צועדים בחיים, אנשים יאכזבו אותנו, יבינו אותנו לא נכון, ולפעמים יפגעו בנו עמוקות - וגם נעשה טעויות, נפגע באחרים ונחטא נגד אלוהים. אסור לנו לאפשר לעבירות, למרירות או לחטא שלא התוודינו עליו להצטבר בליבנו. במקום זאת, אנו לומדים לנהל חשבונות קצרים עם אלוהים ועם אחרים: לסלוח במהירות כשאנו נפגעים ולחזור בתשובה במהירות כאשר רוח הקודש מגלה שחטאנו. משמעות הדבר היא לשחרר את אלה שפגעו בנו, לסרב לטפח טינה, להשפיל את עצמנו כשאנו טועים, לבקש סליחה כשצריך ולשנות את כיוון הקריאה באלוהים. סליחה שומרת על ליבנו נקי ממה שאחרים עשו לנו, בעוד שחזרה בתשובה שומרת על ליבנו נקי לפני אלוהים על מה שעשינו. ככל שאלה הופכים לדרך חיים יומיומית, ליבנו נשאר רך, ענווה, ויותר ויותר כמו ישוע.
יש ליישם את זה
בקשו מאלוהים להזכיר לכם אנשים בכנסייה שפגעו בכם - כמרים, מנהיגי משרדים, אחים או אחיות במשיח, או אפילו כנסייה או משרד שלם. רשמו את הדברים הספציפיים שהם עשו, אמרו, לא עשו, או לא אמרו שפגעו, אכזבו, דחו, בגדו, התעלמו או פגעו בכם. סלחו לכל אדם באופן ספציפי על כל עבירה, ושחררו אותם ממה שאתם מאמינים שהם חייבים לכם. ויתרו על כל מרירות, טינה, כעס, שיפוטיות, דחייה, חוסר אמון או חוסר סליחה שנותרו בלבכם. לאחר מכן בקשו מאלוהים להראות לכם את התגובות או הגישות החטאות שלכם כלפיהם, חזרו בתשובה במידת הצורך, ובקשו ממנו להשיב את האהבה והטוהר בלבכם כלפי גופו.
בקשו מאלוהים לסלוח לכם על כל דבר שעשיתם שפגע או גרם לתוצאות שליליות על אותם אנשים שזה עתה סלחתם להם. בקשו מה' שיזכיר לכם או לכל אח או אחות אחרים במשיח שאולי פגעתם בהם.
תפילת תשובה
ישוע, אני בא לפניך בכנות ובענווה. חפש בליבי וגלה כל דבר שתירצתי, הסתרתי, צמצמתי או לא זיהיתי. הפוך את ליבי שוב לרך. עזור לי לראות את חטאיי כפי שאתה רואה אותו ולהרגיש את מה שאתה מרגיש לגבי חיי, משפחתי, כנסייתך ואלה הסובלים. אני לא רוצה רק לקרוע את בגדיי או לחוות תגובה רגשית זמנית. תן לי חסד לקרוע את ליבי. הבא שינוי כה עמוק ואמיתי בתוכי עד שלא אוכל לחזור בנוחות למה שצער אותך. אני מודה במה שגיליתם, ואני מקבל את הסליחה והטיהור שקנית עבורי דרך הצלב. תן לי חסד לעשות כל שינוי הכרחי. הראה לי למי אני צריך לסלוח, ממי אני צריך לבקש סליחה, מה אני צריך להסיר ולמה אני צריך לציית. השב לי את אהבתי הראשונה. ברא בי לב נקי וחדש רוח איתנה בקרבי (תהילים נ"א, י'). תן לחיי לגלות את אהבתך, קדושתך, ענוותיך ואמתך. אני חוזר אליך, ישוע. אתה חיי, חלקי וגמולי הגדול ביותר. אמן.
קחו רגע להסתכל אחורה. מה אלוהים כבר עשה בליבכם השבוע? מה הוא גילה, שינה, הסיר, החזיר או העיר בכם?
הודו לה' על מה שהחל. הכרת תודה עוזרת לנו להכיר בעבודתו ולתת לו את התהילה הראויה לו (תהילים צב:1-2; תהילים קג:1-5; תסלוניקים א' ה:18).
שתפואותנו בעדותכם! נשמח לשמוע מה ישוע עושה בחייכם ולחגוג אתכם את נאמנותו, ואנחנו נתגבר מכוח העדות שלנו (תהילים ס"ו:ט"ז; התגלות י"ב:יא).
שתפו את עדותכם כאן: https://globalconsecration.org/testimony
דרכים אחרות:
